משנה תורה, מצוות לא תעשה קל״ד

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

134 ספר המצוות פתח ↗

שהזהיר תושב כהן ושכירו מלאכול תרומה, והוא אמרו תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. ואם אכל דינו כדין שאר זרים. שם, שם:

134 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה – שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כב י תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ. שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה וְכָל עִנְיָנָהּ נִכְלָל בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת, כִּי טַעַם אִסּוּרָן מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְשְׁבוּ כְּמוֹ זָר אַחַר שֶׁאֵינָן קִנְיַן כַּסְפּוֹ, כִּי הַתּוֹשָׁב הוּא שְׂכִיר עוֹלָם, וְהַשָּׂכִיר הוּא שְׂכִיר שָׁנִים עי' יבמות ע א.

1 שלא יאכל אפילו תושב כוהן ושכירו תרומה, שנאמר "תושב כוהן ושכיר, לא יאכל קודש" ויקרא כב,י.